בוגר מחזור י"ז, מחנך כיתה ומורה לתרבות יהודית-ישראלית בבית ספר קדמה, ירושלים, החל משנה"ל תשפ"א
מדוע הגעתי לרביבים?
רציתי להיות מורה! ככה עניתי לכל מי ששאל אותי "מה בא לך לעשות בחיים הבוגרים שלך?" המסע שלי לתשובה שנתתי היה ארוך וממש לא היה החלום שלי כילד. המסע לקח אותי מקורס פיקוד בחיל הים דרך מחנות הקיץ של צפון אמריקה ועד להדרכת קבוצות בארץ. דרך כל החוויות התעצבתי ולמדתי מה גורם לי סיפוק. אחד הדברים המשמעותיים ביותר שהבנתי הוא שאני מאוד אוהב מסגרות. זה הוביל אותי לחפש משהו דומה באקדמיה, למרות שזאת לא הציפייה מכניסה ללימודים בארץ, חשבתי שמקסימום אכיר כמה חברים לספסל הלימודים ואהיה מאושר מזה. במהלך החיפוש שמעתי יותר על "תוכנית רביבים". העסקה נשמעה משתלמת: ארבע שנים, שני תארים, תעודת הוראה וניסיון בהוראה מהשנה השנייה. חשבתי לעצמי שזה מצוין וזה בדיוק מה שמתאים לי, בתור אחד שרוצה להיות מורה. עולם היהדות היה לי זר בתור נער חילוני שגדל בערד בדרום הארץ. חוויות העבר גרמו לי ללכת לכיוון עולם התוכן היהודי אבל המטרה הסופית היא להיות מורה טוב יותר וכך עשיתי.
היום, כשאני מסיים את ארבע שנות התוכנית, אני יכול להגיד שהדבר הטוב ביותר שאני יוצא אתו מהמסע הזה הוא האנשים שליוו אותי. המסגרת שחיפשתי, היתה הדבר הכי משמעותי שהיה לי בחיים האקדמיים. מצד אחד קבוצה של 16 גיבורי על שעשו דברים מדהימים בחיים שלהם ועכשיו ימשיכו לעשות את זה רק עם תואר. אלה שאפשרו לי להיות חלק מהחיים שלהם, בחתונות בשמחות וגם בחלקים הקשים יותר. הם לימדו אותי על עצמי ובהחלט הופכים אותי למורה טוב יותר מהרגע שנפגשנו. מהצד השני עומד סגל "רביבים" שלמד להכיר אותי, לראות אותי. כזה שידע לעזור ולהרים אותי כאשר התקשיתי לראות את התמונה הגדולה בעולם אקדמי שלעתים יכול להיות מאוד קר ומנוכר. שם הרגשתי בבית. אם אתם רוצים להיות מורים ואתם מחפשים מסגרת שיכולה לפתח אתכם במישור המקצועי והאישי תעשו בחירה נכונה ותגישו מועמדות לתוכנית "רביבים".